סיפורי התנך – פרק 1
הסיפור של התנך – מבוא קצרצר
משתתפים: ד"ר ליאורה רביד ורועי שטיינברג.
עיצוב האתר: עומר בינדר.
נדמה שבגלל שכולם לומדים ולמדו תנך בבתי הספר, זה סימן שכולם מכירים את התנך – וזה ממש לא מדויק.
אז מה זה הספר הזה?
נתחיל בכך שנגיד שלמרות שהתנך נראה כמו ספר, הוא בכלל לא ספר.
התנך הוא אוסף עצום של סיפורים, נבואות, דברי שירה ועניינים רבים אחרים שנכתבו לפני אלפי שנים ועל ידי המון סופרים. והעובדה שהוא נראה כמו ספר, זה בגלל שכל החיבורים שנמצאים בתוכו נאספו ונכרכו יחד – ולכן מבחוץ הם נראים כמו ספר.
אז אחרי שאמרנו שהתנך הוא לא ספר אחד עם סיפור אחד, מה הוא כן. מה משותף לכל חיבורים הרבים שמצויים בתוכו?
הדבר הראשון הוא שהתנך נכתב בארץ ישראל, ולכן הוא מספר רק את הסיפור של בני ישראל, שחיו בארץ ישראל לפני 3000 ו-4000 שנים.
וכאן צריך להוסיף עוד הערה חשובה: אנחנו, בני ישראל באמת עם עתיק, אבל אנחנו לא העם היחיד ולא העם הכי עתיק.
למשל, ההסיטוריה של העמים שחיו בסין ובמצרים נמשכת כבר 6.000 ואפילו 7.000 שנים אחורנית. וישנם, עמים אחרים שגם הם חגגו כבר 5.000 ו-4.000 ימי הולדת.
אבל התנך לא מספר את הסיפור שלהם, אלא רק את של העם שלנו – ומכאן גם בא הכינוי "עם הספר". כלומר, העם שהתנך הוא הספר שלו.
הגיבור הגדול של החיבורים שמצויים בתנך, הוא כמובן על אלוהים
כולם מדברים על אלוהים, אבל מה זה אלוהים?
האמת היא שלכל אחד יש תשובה משלו, שהוא בטוח ב-1000% שהיא הנכונה – והוא צודק כמובן.
אבל אני אתן רק את התשובה שכתובה בתנך ולא שום תשובה אחרת.
התנך מספר שאלוהים הוא האל היחיד שקיים בעולם, ושעוצמתו היא אין סופית. וההוכחה לכך שהוא אל בעל עוצמה אין סופית, היא שהוא זה שברא את העולם ואת כל מה שנמצא בעולם: את השמש, הירח והכוכבים, את החיות הגדולות ואת החיות הקטנות – וכמובן שגם את בני האדם.
וברור שרק כוח אדיר שכזה מסוגל לברוא את העולם.
תכונה נוספת של אלוהים, היא שהוא כוח נסתר, שלא ניתן לראות אותו, אך הוא רואה אותנו – הוא אל "רואה כל".
אלוהים הוא גם מקור הידע והחכמה. הוא יודע מה כל אחד מאיתנו חושב. הוא יודע את כל מה שהיה ואת כל מה שיהיה, ולכן הוא נחשב לאל שיודע הכל. ועוד דבר, אלוהים הוא גם השופט של בני ישראל, וגם מי שקבע את כל החוקים שכתובים בתנך.
ועוד דבר חשוב להוסיף לפק' הפתיחה, הוא רעיון הבחירה. רעיון הבחירה אומר שמכל העמים הרבים שהיו בעולם, אלוהים בחר רק בבני ישראל להיות לו לעם, ולכן הוא האלוהים שלנו ולא של אף עם אחר. ומכיוון שאלוהים בחר בנו, בני ישראל חייבים להאמין אך ורק בו – וגם אלה מאיתנו שבכלל לא מאמינים שקיים אלוהים, עדיין רואים עצמם יהודים. הם רואים עצמם שייכים לעם שאלוהים הוא האל שלהם.
והדבר האחרון להיום מתייחס לתקופת התנך, למציאות שבה חיו כותבי התנך.
ברור שאנשים שחיו לפני 1.000 שנים, או -4.000 אלפיים שנים, לא הכירו את העולם שבו אנחנו חיים, ולכן הם גם לא סיפרו עליו.
בשנים הארוכות שבהן נכתב התנך, לא היו מכוניות, רכבות ומטוסים. וכאשר אנשים רצו לעבור ממקום למקום, הם הלכו ברגל או רכבו על גבי חמורים – והתנך באמת מספר שהם הלכו ברגל, או רכבו על גבי חמורים.
מתוך התנך אנחנו למדים שמרבית האנשים חיו באוהלים, ושבתים קטנים היו רק לעשירים.
ומכיוון שבני האדם החלו להשתמש בחשמל רק לפני כ-150 שנים, ברור שבאוהלים של אנשים שחיו לפני 4.000 שנים לא דלק האור. ברור שלא היה להם מחשב וטלפון – והכי חמור, גם טלוויזיה לא הייתה להם.
בדיוק בגלל זה, חשוב שתמיד נזכור שהאנשים שכתבו את התנך, כתבו על החיים שאותם הם כן הכירו, שהתקיימו בעולם שלהם – ואלה חיים שאנחנו בכלל לא מכירים.
אבל אם מישהו חושב שרק בגלל שהיום כל ילד בן 6 שנים יודע להשתמש במחשב, זה סימן שאנחנו חכמים מהם, אז הוא טועה טעות גדולה. ענקית.
את התנך כתבו אנשים חכמים מאד ומלומדים מאד.
ובגלל שהיו כל כך חכמים, החיבורים שכתבו לפני אלפי שנים, מלווים אותנו גם היום וגם היום הם הסיפורים המוכרים ביותר בעולם. ובאמת, התנך הוא הספר שאותו חקרו ולמדו יותר מכל ספר אחר בעולם, וגם תרגמו אותו לכל השפות שקיימות בעולם.
זהו, נסכם את מה שאמרנו בפרק הראשון שלנו, שבו סיפרנו בקיצור רב על התנך עצמו.
אמרנו שהתנך הוא לא באמת ספר, אלא אוסף עצום של חיבורים, שעוסקים בנושאים רבים ומגוונים.
אמרנו שהתנך נכתב בארץ ישראל, ולכן הוא מספר רק על בני העם שחיו בארץ ישראל.
עוד אמרנו שאלוהים הוא הגיבור הגדול של התנך, שמספר שאלוהים בחר בנו מכל העמים להיות לו לעם. ולכן, אלוהים הוא האל של היהודים, אפילו שהרבה אנשים בכלל לא מאמינים בקיומו.
