ליאורה התארחה, כתבה, והגישה פרקים רבים במסגרת התוכניות ״עושים היסטוריה״ ו״עושים תנ״ך״. ניתן להאזין לפרקים בלינקים הבאים:
עושים היסטוריה
כיצד עלה גן עדן השמיימה (חלק 1, חלק 2)
כולם יודעים שגן העדן אליו עולות נשמות הצדיקים נמצא בשמיים – אך לא כך מתואר גן העדן בתנ"ך. סיפור 'עלייתו' של גן העדן לשמיים טומן בחובו משבר מטלטל שחו היהודים בא"י לאחר גלות אשור ותחת הכיבוש הפרסי, היווני והרומאי.
כת המגילות הגנוזות (חלק 1, חלק 2)
סביר ששמעתם על המגילות הגנוזות – אבל מה אתם יודעים על האנשים שכתבו את המגילות הללו? שוו בנפשכם קבוצת אנשים יושבת בחור הנידח, הלוהט והיבש הזה, וכותבת. מה הם עושים שם, האנשים האלה? אפילו בארץ ישראל של תקופת בית שני היו לא מעט מקומות נעימים הרבה יותר מחופי ים המוות…מדוע העתיקו הסופרים את המגילות האלה שוב ושוב ושוב – ומדוע בחרו לעשות זאת דווקא במקום הכי גרוע שאפשר להעלות על הדעת?
עושים תנ״ך
כשהורה אלוהים לאברהם לעזוב את אור כשדים אל ארץ כנען, הבטיח לו פריון רב. אך אחרי שצלח אברהם את המסע המפרך, הרעב הכבד וכל שאר הקשיים – נותרו בכל זאת אברהם ושרה עקרים וערירים. דוק' ליאורה רביד ויותם שטיינמן משוחחים על רעיון הפריון במקרא, ומי באמת אשם בעונש שקיבל אברהם.
לשאלת עקרותה של שרה, שהיא עונש על אברהם, אין פתרון תיאולוגי – אך בפרק זה ליאורה ויותם תרים אחר פתרון אלטרנטיבי לפרשיה סתומה זו בספר בראשית. המסע בעקבות פתרון זה ייקח אותנו אל שאלת תוחלת החיים של גיבורי המקרא, גיל הנישואים בתקופות קדומות אלו ועוד נושאים מרתקים לרוב.
ד"ר רביד ויותם דנים במערכת היחסים המורכבת שבין שרה אימנו והגר, שפחתה, ובמלכוד המשפחתי שלתוכו נקלע אברהם אבינו – ונעזרים בהם כדי לשפוך אור על מעמדם של עבדים ושפחות בימי המקרא.
ליאורה ויותם דנים בסיפור אהבתו של יעקב לרחל, עבורה עבד – כמסופר – ארבע עשרה שנים בבית לבן. אך כמו תמיד בעושים תנ"ך, הסיפור הרומנטי מקבל נופך שונה לחלוטין תחת סכין הביקורת ההיסטורית. מהי עסקת 'חילופי כלות', מה ההבדל בין פילגש ואישה בכירה – והאם באמת נאלץ לעבוד יעקב בפרך ארבע עשרה שנים תמורת רחל?…
יעקב, כידוע, נשא שתי אחיות שקינאו זו בזו ונאבקו זו בזו על מקומן בביתו. כל אחת חסרה משהו שהיה לאחותה, והדבר שחסרה, מירר את חייה. לאה ניתנה ליעקב במחיר מוהר הנישואים ששילם ללבן כדי לשאת את רחל היפה והאהובה – ויעקב לא סלח לה על כך. ליאורה ויותם מנתחים את יחסי הכוחות בין שתי הנשים בבית יעקב, ותרים אחר מקורותיו של ה'שיימינג' שעשו פרשני המדרש ללאה רכת-העיניים.
פירוש שניים עשר שמות בני יעקב הם שתיים עשרה תחנות בחיי הנישואין של לאה ורחל, שביחד יוצרים סיפור סמוי שמקעקע את הסיפור הגלוי והמוכר לכולם…. הפרק שלפנינו הוא אחד השיאים המרשימים ביותר באומנות הכתיבה המקראית, על סודותיה וקסמיה.
לאמנון, בכורו של דוד המלך, הייתה תשוקה אסורה שהטריפה את דעתו: הוא חשק בתמר, אחותו הצעירה. האונס של תמר היה הטריגר לשרשרת אירועים טרגית שהובילה, בסופו של דבר, למרד של אבשלום כנגד אביו, דוד.
8. [עושים תנ"ך] הכל בגלל מסמר קטן – אונס תמר ומרד אבשלום, חלק ב'
13 במרץ 2017
חלקו השני של הסיפור הטרגי של אונס תמר בידי אחיה אמנון, וההשלכות הקשות של אי פעולתו של דוד, האב הרחמן: מרד אבשלום באביו.
תמר הייתה בצרה צרורה: בעלה נפטר לפני שהביאה לו צאצאים, אך יהודה – אבי בעלה – סירב להשיא לה את בנו הקטן ולשחרר אותה מעגינותה. במעשה ייאוש קיצוני מתחזה תמר לזונה, מפתה את יהודה ובכך עוברת על איסור גילוי העריות. מה היה גורלה המפתיע של תמר, ומה דעתם של כותבי התנ"ך על נשים עגונות שחייהן נעצרו?
המקרא מספר לנו שתרח, אברהם ובני משפחתם עזבו את אור כשדים והלכו – ברגל! – מרחק של כ 3240 ק"מ. ליאורה ויותם מנתחים את הגיאוגרפיה של המזרח התיכון ואת מצבה הסוציואקונומי של משפחת אברהם כדי לבחון את סיפור המסע הבלתי יאמן בעיניים מודרניות.
בפרק השני ננסה לענות על השאלה הגדולה האם התנ"ך מציג סיפור מסע ריאלי או שבעצם מחזק את הטענה שמדובר במיתוס? כיצד נערכה משפחתו של אברהם למסע כל כך ארוך?
יפתח הגלעדי היה שופט בשבט מנשה – אך לאחר מות אביו התדרדר אל תחתית החברה והפך למנודה וחסר בית. כשתוקפים העמונים את בני ישראל מציעים זקני השבט ליפתח לעמוד בראש הצבא. יפתח, שעבורו הצעה זו היא הזדמנות שלא תחזור – עושה את הבלתי-יעשה, ונודר להקריב את אחד מבני משפחתו אם ינצח בקרב.
סיפור יצירת מצרים הוא הסיפור המכונן שלנו כעם, שאותו אנחנו חוגגים בכל שנה. גם בעיני הנוצרים התנ״ך נחשב לאמת מוחלטת וישו – כפי שמסופר בברית החדשה – קיים את סעודתו האחרונה בליל הסדר. מדוע, אם כן, עומדת יציאת מצרים במרכזה של מחלוקת גדולה בין חוקרי התנ״ך? האם סיפור יציאת מצרים הוא המצאה או עובדה היסטורית? ומהן הסיבות שבגללן לא נמצאו לסיפור עדויות ארכיאולוגיות?
בחלקו השני בסדרת סיפור יציאת מצרים, דוקטור ליאורה רביד ויותם שטיינמן בודקים מי היו גויי הים, מדוע לא היה גומא בישראל, איך היוותה החלשות השלטון המרכזי חלון הזדמנויות כדי לצאת מעבדות לחירות – ומדוע נתיב המילוט היחיד שנותר לבני ישראל היה דרך מדבר סיני?
הנה הפרק השלישי והמסכם של שחזור סיפור יציאת מצרים, שבמרכזו עומדת השאלה הגדולה: היה או לא היה? האם מדי שנה אנחנו מתכנסים אל שולחן החג ומדברים בשבחו של מאורע, שמסורת ארוכת ימים הפכה אותו אמת, למרות שמעולם לא התקיים?
יחזקאל הוא הנביא היחיד מבין נביאי ישראל שלא חיו בישראל, אלא בבבל שבתחום עיראק של ימינו. בשלושת הפרקים הקרובים נצא למסע אל עולמם של הנביאים ונכיר מושגים חדשים כמו 'נביא', 'נבואה', 'התנבאות', ועוד.
מה ההבדל בין הנביאים שמכונים "ראשונים" לבין אלה שמכונים "אחרונים"? האם הנביא היה יכול להתהפך על דעת עצמו ולהיכנס מרצונו אל המרחב האלוהי ולשוחח איתו? ואילו עקרונות השפיעו על כותבי התנ"ך, ובכללם הנביאים?
יחזקאל הוא הנביא היחיד מבין נביאי ישראל שלא חי בישראל, אלא בבבל שבתחום עיראק של ימינו. בחלקו השני של המסע אל עולמם של הנביאים נבין מהן נבואות הנחמה? מה קרה לעשרת השבטים?
ומה היתה המכשלה הגדולה?
19. [עושים תנ"ך] חזון המרכבה – ספר יחזקאל (חלק 3 מתוך 3)
25 בספטמבר 2017
