בפרק בונוס זה, דודו ארז מהתוכנית ״שלושה שיודעים״ מארח את ליאורה בשיחה סוערת על מרד המקבים, שנערכה בשידור חי בבית אריאלה.

את ילדי בית הספר מלמדים שמרד המקבים פרץ בעקבות גזרות הדת שגזר אנטיוכוס הרשע – זו אמת. אולי חצי אמת. אולי בכלל רק רבע אמת.

התכנית שבה התארחתי הייתה הזדמנות טובה לקעקע את המסורת שעליה מגדלים את הילדים שלנו, ולספר שהמרד היה, בראש ובראשונה, נגד משפחת כוהנים וותיקה בשם צדוק. הכוהנים מבית צדוק החזיקו ברסן הכהונה הגדולה במשך מאות שנים, ולפי המקורות שבידינו הם היו ראשוני המתייוונים – הגרועים, המושחתים והרצחניים שבהם.

בפרק זה אני מספרת כיצד בני משפחה זו שיחדו את אנטיוכוס, המלך היווני, שיעביר את הכהונה הגדולה מראש לראש. על רציחות בבית המקדש ועל כוהן גדול שיצא בראש צבא יווני ושדד את אוצרות בית המקדש, כדי שיוכל לשלם את השוחד למלך ששם אותו בראש המקדש!!!

דודו ואני דיברנו על כך שמטרת המקבים הייתה לסלק את שושלת בית צדוק מבית המקדש, משום שהמקדש היה הבנק הקדום, והמקום שבו נשמרו אוצרות כסף וזהב – וזה בדיוק מה שהם עשו! שושלת צדוק הוותיקה אכן הושלכה מהמקדש, והמקבים לקחו את רסן הכהונה הגדולה לעצמם – וזה הסיפור שמסופר בספר המקבים, שאותו לא מספרים לילדים.

"הספרים החיצונים" הוא שם שניתן לאסופת חיבורים רחבת היקף שמרביתה נכתבה בארץ ישראל, במקביל לימים שבהם נכתב התנ"ך. מכיוון שחז"ל אסרו לקרוא בספרים החיצונים, הם הוצאו מארון הספרים היהודי ובהדרגה נעלמו מהארץ, ואך מעטים יודעים על קיומם.

בסדרה ייחודית זו, שהוקדשה לספרים החיצונים, שרון ואני הוצאנו מתהום הנשייה והשכחה ארבעה חיבורים ששייכים לאסופה רחבת היקף זו. כל אחד מהחיבורים שעליהם דיברנו אישר את המנטרה שעליה חזרנו פעמים רבות, מנטרה שאומרת שיותר משאנו עם התנ"ך, אנחנו עם הספרים החיצונים! הספרים החיצונים הם ה-DNA של היהדות ושל הנצרות, ומרביתנו לא יודעים על כך.

הפרק האחרון בסדרה הוקדש לשלוש שאלות גדולות:
1. מי היו היהודים שכתבו את הספרים החיצונים?
2. מדוע חכמי המשנה אסרו לקרוא בהם?
3. כיצד חזרה אלינו אסופת ספרים רחבת היקף זו?

התשובה לשאלות אלו היא מסע בזמן. היא לוקחת את המאזין אל תקופת התנ"ך, אל ימי המשנה ואל הימים שבהם התפצלה הנצרות מהיהדות. היא מחזירה לחיים ואלינו נתח חשוב מהעבר שלנו, ממי שהיו אבותינו הקדומים, וממי שאנחנו היום.

הספרים החיצונים הם אסופת חיבורים רחבת היקף שנכתבה במקביל ובחפיפה לכתיבת התנ"ך. אך הספרים החיצונים נאסרו לקריאה, הוצאו מחוץ לארון הספרים היהודי, ובהדרגה נעלמו מהארץ, ולכן רק מעטים יודעים על קיומם. למרות שנעלמו, הם חדרו במלוא עוצמתם למשנה, לתלמוד ולברית החדשה – והאמת הזו היא עובדה מרתקת וחד-פעמית בהיסטוריה הארוכה של עם ישראל.

בסדרת הפרקים שהוקדשה בספרים החיצונים, הוכחנו את המנטרה שעליה חזרנו פעמים רבות, שאמרה שיותר משאנו עם התנ"ך, אנחנו עם הספרים החיצונים.

פרק הסיום הוא מסע בעקבותיהם של הסופרים החיצונים. מי הם היו? וכיצד קרה שלמרות שהם נאסרו לקריאה, הם חלחלו למשנה ולתלמוד והשפיעו על זהותנו? והאם ממרחק של אלפי שנים, בני השבטים שאבדו ואינם, מנופפים לנו לשלום ואומרים לנו שהם תמיד היו כאן ואיתנו?

סיפור המסע של אברהם ובני משפחתו מאור (כשדים) לארץ כנען, מסתכם ברשימת שמות יישובים אחדים, שדרכם עברו ההולכים. היות ששמות היישובים לא אומרים שום דבר לאף אחד, מרבית חוקרי התנ"ך קבעו שסיפור המסע הוא מיתוס קדום, חסר כל ערך ובסיס היסטורי.

בשני הפרקים האחרונים אנחנו מתמודדים עם שאלה אחת בלבד: האם המסע עובר את מבחן הייתכנות ההיסטורי –
כן, או לא?

כדי לקבל תשובה מהימנה ומוכחת, היה על שרון ועלי לעשות עבודת חלוץ שטרם נעשתה במחקר: לשחזר את סיפור המסע!

אנחנו פרסנו את שמות היישובים שדרכם עברו ההולכים על פני מפה היסטורית רחבת היקף. מפה שהתמקדה במציאות החברתית והכלכלית שהתקיימה בסביבות שנת 1800 לפנה"ס – הזמן המיוחס לאברהם.
ואכן הגענו לתשובה מנומקת היטב.

אני מבקשת לציין שני דברים:
1. שני הפרקים הם עיבוד לפרק מתוך הספר שלי: "התנ"ך היה באמת". את הספר ניתן להשיג בסטימצקי (במחיר מלא), או ישירות אצלי (בהנחה משמעותית). הספר תורגם לאנגלית, והוא מתנה יפה ואיכותית למי שאיננו יודע עברית.

2. בתום ההקלטה התפתחה שיחה ספונטנית בין שרון לביני. שיחות שכאלה הן עניין שבשגרה, אך הן תמיד נמחקות. הפעם בשל העובדה שהיא פותחת מעט על "מאחורי הקלעים הפוליטיים" שמאחורי חקר התנ"ך, גם היא, ברובה, עולה לאוויר.

בפרק זה השחקן שרון אלכסנדר ואני מבררים מה עומד מאחורי רשימת שמות היישובים שדרכם עבר המסע של אברהם ושרה מאור (כשדים) לארץ כנען.

מרבית חוקרי התנ"ך נחושים בדעתם שהמסע הוא לא יותר מאשר מיתוס שהתקדש בתודעה היהודית והנוצרית. אלא שככל המיתוסים, גם הוא לא התרחש במציאות ולכן הוא חסר כל ערך היסטורי.

בשני הפרקים הבאים שרון ואני בוחנים מחדש עמדה נחרצת זו. האם יתכן שהחוקרים פספסו משהו? האם יתכן שמאחורי רשימת שמות היישובים שדרכם עברו ההולכים, מסתתר מסע הירואי, אמפירי, שעובר את מבחן ההיתכנות ההיסטורית?

מיתוס, או היסטוריה?

ספר טוביה נכתב בסביבות שנת 350 לפנה"ס, והוא אחד הספרים החיצונים הקדומים ביותר ששרדו בידינו.

מדובר במעשייה מקסימה, שמספרת על בני שתי משפחות שנפגעו קשות על ידי השד אשמדאי, שהוא שר השדים. בבית המשפחה הראשונה כישף השד ציפורים שהטילו את הלשלשת שלהן על עיניו של טובי (אביו של טוביה) וגרמו לעיוורונו, דבר שהוביל להתרוששותה הכלכלית.

בבית המשפחה השנייה חייתה נערה בשם שרה, שבה התאהב אשמדאי, שהוא רואה ואיננו נראה. ובשלב שבו עומד סיפורנו הספיקה שרה להינשא ולהתאלמן שבע פעמים בליל נישואיה, שכן השד הרג את שבעת החתנים עוד בטרם מומשו הנישואים.

ספר טוביה שולח אותנו לעולם המאגיה השחורה והמאגיה הלבנה – ומשם אל התנ"ך ואל השאלה אם בתנ"ך קיימת קוסמות ומכשפות. וכרגיל, גם חיבור זה מגלה לנו מעט מדרכי האמונה שרווחו בחברה הישראלית שחייתה בימים שבהם הועלה התנ"ך על הכתב, חברה שאנחנו כמעט שלא יודעים עליה דבר, ושהשפעתה העצומה נמשכת עד ימינו אלה.

האזנה נעימה,
ליאורה

הפרק על ספר היובלים מצטרף לסדרה העוסקת בספרים החיצונים.

לכאורה, מחבר היוב' שחי בסביבות שנת 250 לפנה"ס, שִׁכְתֵב לספרו את הסיפורים המוכרים ביותר שמצויים בספר בראשית, שמוכרים לכל אחד מאתנו. אלא שבפועל, הוא שתל בסיפורי התנ"ך תכנים המשקפים את זמנו, ואת האידיאולוגיה המיוחדת שבה האמין. ספר היוב' משקף את החברה שחייתה בישראל במאה ה-3 לפנה"ס.

בפרק זה שרון ואני בחרנו להתמקד בלוח השנה המיוחד שבספר היוב'. לוח שמונה 364 ימים, שמתחלקים בצורה שלמה ב-7, שמסמל את השבת ושלפיו, כך לשיטת מחבר הספר, נקבעו זמני הפולחן שנתן אלוהים לישראל.

הסיבה שבחרנו להקדיש פרק לנושא זה, היא משום שהיוב' מספק לנו הצצה נדירה על חברה שאנחנו יודעים עליה מעט מאד. חברה שהתפלגה במאות הראשונות שקדמו לספירת הנוצרים בשאלה מהו לוח השנה שעל-פיו יש לקיים את הפולחן לאלוהים, הוא הלוח המחייב את ישראל.

את אות הפתיחה ואת השיר שחותם את הפרק הזה, כתב והלחין שרון אלכסנדר. את השיר מבצעת הזמרת והשחקנית, אורנה כץ.

בפרק הראשון הראנו שמאות שנים לאחר שספר אדם וחוה נכתב, הוא הפך בסיס למדרשים מעוררי שאט נפש שמצויים במשנה ובתלמוד, שמכפישים באופן מיוחד את חוה, האישה הראשונה שיצר אלוהים.

השאלות שאנו מתמודדים בפרק השני הן: מה מסביר את המדרשים האלה? איזו תכלית הם מילאו? ולא פחות חשוב מכך, מדוע מדרשים שמזהמים את האישה הפכו אקטואליים במאה ה-21? 

שרון ואני מראים שהמדרשים שנכתבו לפני 2000 שנים נועדו לטייח את האמת. הם נכתבו בימים שבהם רבנים, קנאים וקיצונים, הובילו את ישראל למרד הגדול ואח"כ למרד בר–כוכבא. שתי המרידות הסתיימו בשואה קולוסאלית, לאומית – וחוה הפכה אשמה להם, ואילו האחראים האמתיים הועלו למעלת קדושים. לכאורה אין קשר בין שני העניינים – האמת היא שהקשר קיים גם קיים!

בימינו החברה הדתית–אורתודוכסית, החרדית והלאומית כאחת, מתפוררת מבפנים. המדרשים האלה, שלא היו בשימוש עד לפני 30-20 שנה, הפכו אמצעי שליטה שנועד להגביה את החומות סביב לחברה הדתית. שני הפרקים שמוקדשים להשלכות שהיו לספר אדם וחוה, מספרים סיפור שאיננו מוכר לציבור החילוני, שהגיע הזמן שישמע אותו.

היום יותר מבכל זמן אחר בעבר, השתלחויות חסרות רסן של רבנים כלפי נשים מוצאות את דרכן לתקשורת ומזעזעות את הציבור השפוי.

"השתלחויות חסרות רסן"? מה פתאום – הרי התורה היא שמדברת מפיהם!

ובכן: לא. זה לא נכון, ומעולם לא היה נכון. אף אחד מהרבנים לא מבסס, ולא יכול לבסס את דבריו על התנ"ך. התנ"ך מכבד את האישה, שהרי אלוהים עצמו יצר אותה בדמותו ובצלמו, כפי שיצר את הגבר. אז מה עומד מאחורי עמדת הרבנים שבשבילם קולה של אישה הוא ערווה, ושקובעים שיש להדירה מהמרחב הגברי לבל תטמא אותו?

התשובה היא מדרשים המבוססים על חיבור שנקרא ״ספר אדם וחוה״ אשר הוצא מארון הספר היהודי ונאסר לקריאה לפני 2,000 שנה. למרבה הצער, לפני שנעלם, החיבור הצליח לנבוט – וענפיו הצמיחו מדרשים מחפירים נגד נשים בכלל ונגד האישה הראשונה בפרט.

בפרק השמיני של הפודקאסט של התנ"ך, שרון אלכסנדר ואנוכי מותחים חוט שתחילתו בספר אדם וחוה, וסופו ב"פנינים" שמשמיעים בימינו רבנים, שכביכול – ורק כביכול – מדברים בשם התורה. הרבנים סבורים, ובצדק גמור, שהציבור החילוני לא מכיר את התנ"ך ולא מסוגל להפריך את דבריהם. בפרק זה, שרון ואני נחשוף את הציניות של אותם הרבנים, אשר משתמשים בתנ"ך למען צבירת כוח פוליטי – ושבדרך מפוררים את החברה שעליה הם מבקשים להשפיע.

ורש, אבי האומה הפרסית, העלה את איראן לליגה של הגדולים. מהו הסיפור האמיתי מאחורי הקיסר הגדול?

פרק משותף שהוקלט יחד עם ד"ר תמר עילם גינדין מהפודקאסט אירניום מועשר ועם ד”ר אילן אבקסיס מדברי הימים.

בפרק דנו שלושתינו בדמותו של כורש מלך פרס. אילן נתן את הרקע ההיסטורי, תמר את הרקע הפרסי, ואני את הרקע המקראי.