בימים הקרובים, אנחנו נוציא פרקי בונוס עבור בני הנוער (והוריהם!) שתקועים בבית. הפרקים יעלו גם פה בפודקאסט וגם ביוטוב, בוידאו. את הפרק הראשון תוכלו לראות פה:

סיפורי התנ״ך: פרק 3: ששת ימי הבריאה
https://www.youtube.com/watch?v=WdNL3KgcCE0

בפרק הקודם הבאנו שלושה מתוך מאות סיפורים  שמתארים כיצד נברא העולם. אמרנו שהתנך חוזר על אותם מרכיבים שמצויים בסיפורי הבריאה האחרים, ובכל זאת, רק הסיפור שלנו ראוי להיקרא "המפץ הגדול" – ואת זה נוכיח בפרק זה. אבל לפני שנצא לדרך, צריך לומר שבתנך יש שני סיפורי בריאה – ולא אחד. סיפור הבריאה השני מצוי בפרק ג', ובו מסופר כיצד גירש אלוהים את אדם וחוה מגן עדן – וגם אליו נגיע.

בימים הקרובים, אנחנו נוציא פרקי בונוס עבור בני הנוער (והוריהם!) שתקועים בבית. הפרקים יעלו גם פה בפודקאסט וגם ביוטוב, בוידאו. את הפרק השני תוכלו לראות פה:

סיפורי התנ״ך: פרק 2: כיצד נברא העולם
https://www.youtube.com/watch?v=kmjsb_WJ8wc

הסיפור של היום לוקח אותנו לסיפורי בריאת העולם שסיפרו בני העמים הקדומים, ואלה יובילו אותנו לסיפור הבריאה שפותח את ספר בראשית,  שאותו אני מכנה בשם "המפץ הגדול". מגישים: ד"ר ליאורה רביד ורועי שטיינברג

בימים הקרובים, אנחנו נוציא פרקי בונוס עבור בני הנוער (והוריהם!) שתקועים בבית. הפרקים יעלו גם פה בפודקאסט וגם ביוטוב, בוידאו. את הפרק הראשון תוכלו לראות פה:

סיפורי התנ״ך: פרק 1: הסיפור של התנ״ך
https://www.youtube.com/watch?v=5W_ajo5dQjI

פרק זה הוא האחרון בטרילוגיה שהוקדשה ליעקב ולשתי נשותיו: לאה ורחל. ועד חלוף מגפת הקורונה, הוא גם הפרק האחרון בפודקאסט של התנ"ך. מכאן אני אקדיש את כל זמני להכנת תוכניות עבור ילדים. אני מקווה בכל ליבי שמדובר בהפסקה קצרה בלבד, ושעד מהרה נחזור לשגרת חיינו בבריאות שלמה.

פרק זה מגלה שלכל שמות בני משפחתו של יעקב יש משמעות. משמעות שמרחיבה את יריעת הסיפור המוכר לכולם, שמגלה מה מסתתר מאחורי השם 'יעקב', ומה הייתה דעתו (השלילית) של המחבר על האיש שזה שמו. המשמעות שהעניקו לאה ורחל לשמות הבנים שהן ושפחותיהן ילדו, מספרים על חיי הנישואין של שתי האחיות. הם מספרים סיפור סמוי שמוחבא בתוך הסיפור הגלוי. סיפור שמפריך לגמרי את הסיפור שמוכר לכל אחד מאיתנו.

ומילה אישית: תודה לכל אחד מהמאזינים הנפלאים שליוו, ומלווים, כל פרק ששידרתי מאז שיצאתי לדרך כפודקאסטרית עצמאית.

תודה לעומר בינדר המוכשר שלקח על עצמו לעצב את האתר של הפודקאסט שלנו. בזכותו, יש לנו אתר שמסודר בצורה יפה ומסודרת. תודה לשחקנית אורנה כץ, שהלחינה ומנגנת את התו המוסיקאלי שמלווה את התוכניות שלנו. ולבסוף, אך ראשון לכולם, הוא השחקן שרון אלכסנדר. שרוני, תודה ענקית ואין סופית על שהצטרפת לפרויקט התנ״כי. אני כל כך אוהבת לעבוד איתך. כל פרק שאתה משדר הופך את מה שכתבתי לדרמה קולית בדרגה עליונה. תודה על הזמן ותודה על החברות שלך.

להשתמע בצד השני של מגפת הקורונה – ועד אז אני עוברת לכתוב ולשדר עבור ילדים.

שמרו על עצמכם ועל עצמנו.

ליאורה

ספר בראשית מתאר את הטלנובלה שהתקיימה בביתו של יעקב, שבה כולם שנאו את כולם. יעקב, שהיה נשוי לאחיות לאה ולרחל, אהב את רחל, ושנא את לאה. רחל הצטרפה אליו, ואף היא שנאה את אחותה. ולאה מצידה, קינאה באחותה האהובה.

השאלה מה עומד בייסוד היחסים העכורים בבית יעקב עומדת במרכז הפרק שלפנינו. והתשובה לשאלתנו פותחת צוהר למבנה המשפחה שחייתה בעת העתיקה, שבה הגבר היה רשאי לשאת נשים רבות. משפחה, שבה סולם היררכי קשוח קבע את מקומה של כל אישה ואישה.

במשפחתו של יעקב, הסולם ההיררכי נשבר והתרסק.

יעקב, כך מסופר הגיע לבית דודו אשר בחרן (תחום תורכיה של ימינו), ושם פגש את רחל היפה. הוא התאהב בה וביקש לשאתה – אלא שכלות בעולם הקדום לא ניתנו חינם לבעליהן, כי אם תמורת מוהר נישואין, שניתן לאבי הנערה שנלקחה מביתו. יעקב שהגיע לחרן בכיסים ריקים, שילם את מוהר נישואייה של רחל ב-7 שנות עבודה, שבתומן, ניתנה לו לאה. בלית ברירה הוא עבד 7 שנים נוספות, ובכך הכפיל את מוהר נישואייה של רחל.

סיפור אהבתו הגדולה של יעקב, שחתר לעברה של רחל 14 שנים, נקבע בזיכרוננו הקולקטיבי כסיפור אהבה שדבר איננו עומד בדרכה . אלא שהסיפור מלא טעויות מצחיקות, שהופכות אותו לאבסורדי וחסר כל היגיון. בפרק זה אני מפרקת את סיפור האהבה המפורסם ביותר בעולם המערבי – ובונה אותו מחדש. נכון שבכך אני מוותרת על הרומנטיקה, אך הופכת אותו לסיפור הגיוני, שמתאים לזמנו ולימים שבהם חיו גיבורי הפרשה.

בלילה האחרון לחייו ביקר שאול אצל בעלת האוב מעין דור וביקש ממנה להעלות את רוחו של שמואל מעולם המתים – ובעלת האוב מילאה את מבוקשו.

בפרק זה שרון ואני עוסקים בעולמם שוקק החיים של נשמות המתים. של הרפאים שהם דמויות ערטילאיות, שהם רוח ללא גוף, ושמקום משכנם הוא העולם שמתחת לפני האדמה – בשאול.

עד כאן מדובר באמונה עממית שלכאורה אין איתה כל בעיה – אלא שיש בעיה. שכן, התנ"ך איננו מכיר בהישארות הנפש לאחר מות הגוף, ולשיטתו במות הגוף מתה הנשמה ואין לה המשך. ואם לא די בכך, הרי שהתנ"ך גוזר להוציא להורג את כל בעלי האוב שעוסקים בהוקוס-פוקוס ומעלים נשמות מתים משאול תחתיות. ולכן, השאלה מה עושה בספרנו סיפור שסותר את עמדת התנ"ך, מתבקשת מאליה – והתשובה לשאלה מחכה למאזינים בפרק שלפנינו.

ליאורה ושרון

אנו שמחים להגיש לכם טיזר קטן לקראת פרק 39 שיתפרסם בשבוע הבא, ״ביקורו הלילי של שאול אצל בעלת האוב״.

אתם מוזמנים לשמוע את שרון אלכסנדר מבצע את שירו של שאול טשרניחובסקי, ״בעין דור״.

האזנה נעימה,

שרון וליאורה

ביום לא בהיר אחד, וללא כל הכנה, נפלה המלוכה על ראשו של שאול ומוטטה אותו מבפנים, והוא נכנס ללופ אין סופי של מרדף אחרי דוד. לופ שחוליו לא נתן לו לעצור. ודוד שברח מפניו ממקום מסתור אחד לשני, הבין שהדרך היחידה הפסיק את שנות המנוסה, היא למצוא מחסה אצל הפלישתים שהיו אויביו הגדולים של שאול. ואכן אכיש הפלישתי שהיה מלך גת, נתן לדוד ולאנשיו את צקלג לשבת בה.

הפרק שלפנינו הוא סיפור נוסף על שנות המנוסה של דור. והדגש שעולה מסיפורו הוא ששנות המנוסה לא מוטטו את דוד מבפנים, כי אם בנו אותו. בהדרגה התקבצו סביבו אנשים והוא הפך להם מנהיג. בהדרגה התפתחה אצלו חשיבה צבאית "מחוץ לקופסא", שלא הייתה מוכרת בישראל עד כה, שהייתה מלווה בתובנות דיפלומטיות. דוד, בניגוד לשאול, הגיע למלוכה כאיש בוגר, מוכן ובשל לשאת בעול שציפה לו.

שאלה נוספת שהקדשתי לה מקום בפרק זה, היא האם דוד שהצטרף לאכיש הפלישתי, בגד בשאול? כן, או לא? התשובה שמבוססת על המשפט הקדום, מצויה בפרק זה.

פרשת נבל הכרמלי התרחשה בימים שבהם נמלט דוד מפני שאול, ששם לו למטרה להרוג אותו. באותם ימים החברה בישראל הייתה חברה שבטית, שעדיין לא הקימה גופי שמירה מוסדיים (כמו משטרה ומג"ב). ושעל כן, המשקים החלקאיים היו יעד ל"שוסי המדבר" (שוסים = שודדים), שהגיחו מהמדבר וגילחו אותם מכל רכושם – ונבל שחי בספר המדבר, היה הראשון להיפגע מידם.

הפרשה שלפנינו חושפת בפנינו את החולשה המבנית של החברה השבטית, שלא הייתה מסוגלת להגן על עצמה ועל רכושה, ואת החולשה של מי שנפלט מתוכה ונדחק אל התחתית החברתית – דוד היה אחר. ודווקא בשנות המנוסה התגבשה דמותו, דמות של מנהיג מלידה, שאנשים בוטחים בו והולכים אחריו.

דוד הקים יחד עם האנשים שחברו אליו מעין חברת שמירה, שהגנה על המשקים החקלאיים שחיו בספר המדבר, מפני פגיעתם השבטים הבוזזים. ונבל, עשה מה שרבים עשו ועושים עד ימינו: הוא התנער מחובתו לשלם את שכר השמירה שקיבל, וזו, כידוע, הייתה טעות גדולה.

בשנים האחרונות קמו אנשים שמציגים את דוד כמי שהקים גוף עברייני שסחט דמי שמירה "פרוטקשן" מנבל הכרמלי, שנפל קורבן בידיו. אלה שעושים כן, הופכים את הטקסט על פניו, ומגלים חוסר ידע בסיסי למציאות של הימים שבהם התרחשה הפרשה שלפנינו – וגם על כך נדבר כאן.