סיפור המסע של אברהם ובני משפחתו מאור (כשדים) לארץ כנען, מסתכם ברשימת שמות יישובים אחדים, שדרכם עברו ההולכים. היות ששמות היישובים לא אומרים שום דבר לאף אחד, מרבית חוקרי התנ"ך קבעו שסיפור המסע הוא מיתוס קדום, חסר כל ערך ובסיס היסטורי.

בשני הפרקים האחרונים אנחנו מתמודדים עם שאלה אחת בלבד: האם המסע עובר את מבחן הייתכנות ההיסטורי –
כן, או לא?

כדי לקבל תשובה מהימנה ומוכחת, היה על שרון ועלי לעשות עבודת חלוץ שטרם נעשתה במחקר: לשחזר את סיפור המסע!

אנחנו פרסנו את שמות היישובים שדרכם עברו ההולכים על פני מפה היסטורית רחבת היקף. מפה שהתמקדה במציאות החברתית והכלכלית שהתקיימה בסביבות שנת 1800 לפנה"ס – הזמן המיוחס לאברהם.
ואכן הגענו לתשובה מנומקת היטב.

אני מבקשת לציין שני דברים:
1. שני הפרקים הם עיבוד לפרק מתוך הספר שלי: "התנ"ך היה באמת". את הספר ניתן להשיג בסטימצקי (במחיר מלא), או ישירות אצלי (בהנחה משמעותית). הספר תורגם לאנגלית, והוא מתנה יפה ואיכותית למי שאיננו יודע עברית.

2. בתום ההקלטה התפתחה שיחה ספונטנית בין שרון לביני. שיחות שכאלה הן עניין שבשגרה, אך הן תמיד נמחקות. הפעם בשל העובדה שהיא פותחת מעט על "מאחורי הקלעים הפוליטיים" שמאחורי חקר התנ"ך, גם היא, ברובה, עולה לאוויר.

בפרק זה השחקן שרון אלכסנדר ואני מבררים מה עומד מאחורי רשימת שמות היישובים שדרכם עבר המסע של אברהם ושרה מאור (כשדים) לארץ כנען.

מרבית חוקרי התנ"ך נחושים בדעתם שהמסע הוא לא יותר מאשר מיתוס שהתקדש בתודעה היהודית והנוצרית. אלא שככל המיתוסים, גם הוא לא התרחש במציאות ולכן הוא חסר כל ערך היסטורי.

בשני הפרקים הבאים שרון ואני בוחנים מחדש עמדה נחרצת זו. האם יתכן שהחוקרים פספסו משהו? האם יתכן שמאחורי רשימת שמות היישובים שדרכם עברו ההולכים, מסתתר מסע הירואי, אמפירי, שעובר את מבחן ההיתכנות ההיסטורית?

מיתוס, או היסטוריה?

ספר טוביה נכתב בסביבות שנת 350 לפנה"ס, והוא אחד הספרים החיצונים הקדומים ביותר ששרדו בידינו.

מדובר במעשייה מקסימה, שמספרת על בני שתי משפחות שנפגעו קשות על ידי השד אשמדאי, שהוא שר השדים. בבית המשפחה הראשונה כישף השד ציפורים שהטילו את הלשלשת שלהן על עיניו של טובי (אביו של טוביה) וגרמו לעיוורונו, דבר שהוביל להתרוששותה הכלכלית.

בבית המשפחה השנייה חייתה נערה בשם שרה, שבה התאהב אשמדאי, שהוא רואה ואיננו נראה. ובשלב שבו עומד סיפורנו הספיקה שרה להינשא ולהתאלמן שבע פעמים בליל נישואיה, שכן השד הרג את שבעת החתנים עוד בטרם מומשו הנישואים.

ספר טוביה שולח אותנו לעולם המאגיה השחורה והמאגיה הלבנה – ומשם אל התנ"ך ואל השאלה אם בתנ"ך קיימת קוסמות ומכשפות. וכרגיל, גם חיבור זה מגלה לנו מעט מדרכי האמונה שרווחו בחברה הישראלית שחייתה בימים שבהם הועלה התנ"ך על הכתב, חברה שאנחנו כמעט שלא יודעים עליה דבר, ושהשפעתה העצומה נמשכת עד ימינו אלה.

האזנה נעימה,
ליאורה

הפרק על ספר היובלים מצטרף לסדרה העוסקת בספרים החיצונים.

לכאורה, מחבר היוב' שחי בסביבות שנת 250 לפנה"ס, שִׁכְתֵב לספרו את הסיפורים המוכרים ביותר שמצויים בספר בראשית, שמוכרים לכל אחד מאתנו. אלא שבפועל, הוא שתל בסיפורי התנ"ך תכנים המשקפים את זמנו, ואת האידיאולוגיה המיוחדת שבה האמין. ספר היוב' משקף את החברה שחייתה בישראל במאה ה-3 לפנה"ס.

בפרק זה שרון ואני בחרנו להתמקד בלוח השנה המיוחד שבספר היוב'. לוח שמונה 364 ימים, שמתחלקים בצורה שלמה ב-7, שמסמל את השבת ושלפיו, כך לשיטת מחבר הספר, נקבעו זמני הפולחן שנתן אלוהים לישראל.

הסיבה שבחרנו להקדיש פרק לנושא זה, היא משום שהיוב' מספק לנו הצצה נדירה על חברה שאנחנו יודעים עליה מעט מאד. חברה שהתפלגה במאות הראשונות שקדמו לספירת הנוצרים בשאלה מהו לוח השנה שעל-פיו יש לקיים את הפולחן לאלוהים, הוא הלוח המחייב את ישראל.

את אות הפתיחה ואת השיר שחותם את הפרק הזה, כתב והלחין שרון אלכסנדר. את השיר מבצעת הזמרת והשחקנית, אורנה כץ.

בפרק הראשון הראנו שמאות שנים לאחר שספר אדם וחוה נכתבהוא הפך בסיס למדרשים מעוררי שאט נפש שמצויים במשנה ובתלמודשמכפישים באופן מיוחד את חוההאישה הראשונה שיצר אלוהים.

השאלות שאנו מתמודדים בפרק השני הןמה מסביר את המדרשים האלהאיזו תכלית הם מילאוולא פחות חשוב מכךמדוע מדרשים שמזהמים את האישה הפכו אקטואליים במאה ה-21? 

שרון ואני מראים שהמדרשים שנכתבו לפני 2000 שנים נועדו לטייח את האמתהם נכתבו בימים שבהם רבניםקנאים וקיצוניםהובילו את ישראל למרד הגדול ואח"כ למרד ברכוכבאשתי המרידות הסתיימו בשואה קולוסאליתלאומית – וחוה הפכה אשמה להםואילו האחראים האמתיים הועלו למעלת קדושיםלכאורה אין קשר בין שני העניינים – האמת היא שהקשר קיים גם קיים!

בימינו החברה הדתיתאורתודוכסיתהחרדית והלאומית כאחתמתפוררת מבפניםהמדרשים האלהשלא היו בשימוש עד לפני 30-20 שנההפכו אמצעי שליטה שנועד להגביה את החומות סביב לחברה הדתיתשני הפרקים שמוקדשים להשלכות שהיו לספר אדם וחוהמספרים סיפור שאיננו מוכר לציבור החילונישהגיע הזמן שישמע אותו.

היום יותר מבכל זמן אחר בעבר, השתלחויות חסרות רסן של רבנים כלפי נשים מוצאות את דרכן לתקשורת ומזעזעות את הציבור השפוי.

"השתלחויות חסרות רסן"? מה פתאום – הרי התורה היא שמדברת מפיהם!

ובכן: לא. זה לא נכון, ומעולם לא היה נכון. אף אחד מהרבנים לא מבסס, ולא יכול לבסס את דבריו על התנ"ך. התנ"ך מכבד את האישה, שהרי אלוהים עצמו יצר אותה בדמותו ובצלמו, כפי שיצר את הגבר. אז מה עומד מאחורי עמדת הרבנים שבשבילם קולה של אישה הוא ערווה, ושקובעים שיש להדירה מהמרחב הגברי לבל תטמא אותו?

התשובה היא מדרשים המבוססים על חיבור שנקרא ״ספר אדם וחוה״ אשר הוצא מארון הספר היהודי ונאסר לקריאה לפני 2,000 שנה. למרבה הצער, לפני שנעלם, החיבור הצליח לנבוט – וענפיו הצמיחו מדרשים מחפירים נגד נשים בכלל ונגד האישה הראשונה בפרט.

בפרק השמיני של הפודקאסט של התנ"ך, שרון אלכסנדר ואנוכי מותחים חוט שתחילתו בספר אדם וחוה, וסופו ב"פנינים" שמשמיעים בימינו רבנים, שכביכול – ורק כביכול – מדברים בשם התורה. הרבנים סבורים, ובצדק גמור, שהציבור החילוני לא מכיר את התנ"ך ולא מסוגל להפריך את דבריהם. בפרק זה, שרון ואני נחשוף את הציניות של אותם הרבנים, אשר משתמשים בתנ"ך למען צבירת כוח פוליטי – ושבדרך מפוררים את החברה שעליה הם מבקשים להשפיע.

ורש, אבי האומה הפרסית, העלה את איראן לליגה של הגדולים. מהו הסיפור האמיתי מאחורי הקיסר הגדול?

פרק משותף שהוקלט יחד עם ד"ר תמר עילם גינדין מהפודקאסט אירניום מועשר ועם ד”ר אילן אבקסיס מדברי הימים.

בפרק דנו שלושתינו בדמותו של כורש מלך פרס. אילן נתן את הרקע ההיסטורי, תמר את הרקע הפרסי, ואני את הרקע המקראי.

הספרים החיצוניים פרק א׳: חנוך

"הספרים החיצונים" הם אסופת חיבורים שנכתבה בארץ ישראל, במקביל לכתיבת התנ"ך. ומכיוון שחיבורים אלה לא נכנסו לתנ"ך, הם מכונים "חיצונים".

בפרק הראשון, השחקן שרון אלכסנדר ואנוכי, ד"ר ליאורה רביד, מספקים רקע היסטורי לשני מפעלי כתיבה עצומים, שהתקיימו במקביל במשך מאות שנים: כתיבת התנ"ך וכתיבת הספרים החיצונים. מכל בחינה, מדובר בשני מפעלי כתיבה חד-פעמיים בתולדות האנושות!

שרון ואני מתמקדים בפרק זה בעובדה, שלמרות שהתנ"ך והחיבורים החיצוניים נכתבו במקביל, הם מציגים תמונה של שתי דרכי אמונה שונות ומנוגדות בתכלית זו לזו – וזו רק אחת הסיבות שבגללן הספרים החיצונים נאסרו לקריאה והוצאו מחוץ לארון הספרים היהודי.

עוד אנו מראים (ונראה בפרקים הבאים), שההשפעה של הספרים החיצונים על דרכי האמונה של היהודים והנוצרים הייתה כל כך גדולה, עד שמבחינות רבות אנחנו יותר "עם הספרים החיצונים", מאשר "עם התנ"ך". למשל, האמונה שיש הישארות לנפש לאחר מות הגוף, ושגן עדן נמצא בשמים ושאליו מגיעות נשמות המתים הצדיקים, עומדת בניגוד מוחלט לעמדת התנ"ך.
היא הגיעה אלינו מספר חנוך, שהוא אחד הספרים החיצונים שנאסרו לקריאה. הפרק הראשון מוקדש לספר חנוך, שהוא אחד המשפיעים ביותר על היהדות והנצרות כאחד.

אחד מעמודי הייסוד של התנ"ך קובע שאלוהים הוא מהות הצדק, המוסר והמשפט – לאור אקסיומה זו, שרון ואני מתמודדים עם הניסיון, שבו ציווה אלוהים על אברהם לקיים טקס פולחני, שבמהלכו הוא ישרוף את בנו, את יצחק.

השאלה שעומדת במרכז פרק זה היא : מתי ניסיון שכזה משתלב עם ההיסטוריה של ישראל, שעליה מספר התנ"ך?

האם הוא מתאים לזמנו של אברהם ההיסטורי, או לזמנם של כותבי התנ"ך שחיו 1300 שנים מאוחר יותר?

האם ניסיון שכזה עומד במבחן היתכנות ההיסטורית? ועוד יותר מכך, האם הוא אפשרי מנקודת מבט תיאולוגית – ואם התשובה לשתי השאלות שלילית, מה ניסיון שכזה עושה בתנ"ך?

המסע של שרון ושלי הוא מסע היסטורי ותיאולוגי כאחד. זהו מסע מאתגר, שבמהלכו אנחנו מבררים מדוע הניסיון שבו ניסה אלוהים את אברהם נחשב מוסרי – וכן, הוא מוסרי !!! – ואיזה תפקיד הועידו לו כותבי התנ"ך.

ויותר מכל דבר אחר: האם בכלל היה ניסיון, או שגם לפי התנ"ך מדובר בפיקציה. במשחק מכור, שהתוצאה שלו הייתה ידועה מראש?

אלוהים, כך מספר התנ"ך, ניסה את אמונתו של אברהם וציווה עליו לבצע פולחן דתי, שבו יעלה את יצחק בנו לעולה.

עולה הוא פולחן שבו הקורבן נשרף כליל, ושריפתו מסמלת את נתינתו השלמה לאלוהים – ואת זה ציווה אלוהים על אברהם לעשות!

בפרק זה שרון אלכסנדר ואני הולכים בשני מסלולים. המסלול הראשון מציב את האקסיומה, שהיא אחד מעמודי היסוד של התנ"ך, שלפיה אלוהים הוא מהות הצדק, המוסר והמשפט. ומכאן, שהניסיון שבו העמיד אלוהים את אברהם, הוא בהכרח מוסרי.

במסלול השני, אנחנו בוחנים את האופן שבו התמודדו הפרשנים הקדומים עם אמונתם השלמה במוסריותו של אלוהים, שהעמיד את אברהם בניסיון "מוסרי" שהם עצמם ידעו שדגל שחור מתנוסס מעליו.

הפתרונות שהציעו הפרשנים לניסיון האלוהי, פותחים צוהר מרתק לשלוש תקופות נעלמות בהיסטוריה של ישראל.

בפודקאסט של התנ״ך, ד״ר ליאורה רביד חושפת את האמת המרתקת שמאחורי הסיפורים התנכיים המוכרים לכולנו.