ארבעת הפרקים הבאים בפודקאסט שלנו מוקדשים לסיפורה של כת גברים מסתורית, סגפנית ומבודדת, שהתקיימה במשך למעלה מ-200 שנים בקומראן. אנשי הכת כתבו את "המגילות הגנוזות". מגילות שאותן גנזו בכדי חרס, ואת הכדים הטמינו במערות הפזורות סביב מתחם המגורים שהקימה.

מתוך המגילות עולה שמנהיגי הכת השתייכו למשפחת כוהנים מיוחסת ועשירה בשם צדוק, שעמדה בראש החברה הישראלית ובראש בית המקדש השני. ואם כך, מדוע הם נמלטו מירושלים, ומי היו נחשי האפעה שמפניהם נמלטו?

מתוך המגילות עולה שאנשי הכת ציפו והתכוננו לבואה של מלחמת קץ הימים, היא "מלחמת בני האור בבני החושך". מלחמה שתפרוץ מתוך מתחם המגורים שהקימו, ושתסתיים ביום שבו שונאיהם "בני החושך" ייפלו לתוך תהומות האש. ואילו הם, "בני האור", ישובו לירושלים ולבית המקדש. וכדי שהציפייה המיוחלת תתגשם, מנהיגי הכת קבעו לאנשיהם שורה ארוכה של דיני טומאה וטוהרה קיצוניים שבקיצוניים, ועונשים אכזריים למי שיפרו את חוקיהם – למה?

שרון ואני מספרים את סיפורה של הכת, והפרק הראשון מוקדש לסיפור הלא יאמן של מציאת המגילות, ולסיפורם של פרופ' אליעזר ליפא סוקניק ובנו, אינדיאנה ג'ונס האמיתי – הלוא הוא פרופ' יגאל ידין (שהיה הרמטכ"ל השני).

האזנה נעימה,
ליאורה ושרון.

השאלה המרכזית שעומדת בבסיס שני הפרקים האחרונים היא מה מסביר תופעה חד-פעמית בתולדות האנושות, והיא הקמת מפעל כתיבה שפעל במשך כ-700 שנים ברציפות, מפעל שהפיק ספר אחד בלבד (שבו גם מסורות קדומות בהרבה)?

בפרק השני אנחנו מתרכזים במספר שאלות מרתקות נוספות. האחת היא שכותבי התנ״ך העלימו מספרם את כל המאורעות הדרמטיים שהתרחשו במהלך מאות השנים שכתבו את ספרם. למשל, שהארץ נכבשה ע"י היוונים והרומים, וחורבן המקדש השני (ועוד). אנחנו שואלים מדוע כותבי התנך התמקדו בעבר ההולך ומתרחק של ישראל, והעלימו מספרם אירועים כל כך דרמטיים, שלהם היו עדים?

שאלה נוספת, חשובה ונוקבת באותה מידה, היא מה הייתה הסיבה שהביאה לעצירת מאות שנות כתיבת התנך ולחתימתו? מדוע לא כותבי התנך חתמו את ספרם, כי אם חוג החכמים (חז"ל), שלא היו שותפים לכתיבת התנך ולא השתייכו לחוג בית המקדש?
מדוע הופסקה כתיבת התנ״ך?

לשאלות האלה, ולרבות נוספות, חייב להיות הסבר. ואת ההסבר שרון ואני מציעים בפרק השני שמוקדש לכתיבת הספר החשוב והמשפיע ביותר בתולדות האנושות: התנ"ך!

קודם כל, ברוכים השבים לשרון אלכסנדר שחוזר לתוכנית בפרק זה!

כתיבת התנ"ך נמשכה כ-700 שנים ברציפות, ויש חוקרים המדברים על 1000 שנים – ודי בעובדה זו כדי לקבוע שמדובר במפעל כתיבה חד-פעמי בתולדות האנושות! ברור לגמרי שאף אחד לא מקים מפעל כתיבה במטרה להפיק ספר אחד, שכתיבתו תימשך 700 שנים, בתקווה שבעתיד רחוק ומעורפל הוא ייהפך לספר הנמכר ביותר של כל הזמנים, ויתורגם לשפות שעדיין לא דוברו בזמן כתיבתו. זה לא הגיוני.

אלא שזה בדיוק מה שקרה, ועובדה זו היא הסיפור שמאחורי הסיפור!

בשני הפרקים שרון ואני יוצאים אל התחנה שעומדת בקצה הראשון של כתיבת התנ״ך. אנחנו יוצאים בעקבות סיפורים פשוטים ובעקבות שברירי סיפורים, ושמות של גיבורים שלא אומרים כלום לאף אחד, שבעיני רבים נראים בנאליים ומגוכחים. אלא שבעיני כותבי התנ"ך, שהיו אחראיים לכתיבת הספר המשוכלל ביותר שנכתב בזמן מן הזמנים, הפירורים האלה היו יקרים מפז, ועל-כן הם מירקו וליטשו אותם ושימרו אותם – ולו אנחנו עמדנו במקומם, היינו נוהגים בדיוק כמותם.

להלן, החלק הראשון של הסיפור שעומד מאחורי הסיפור.

ליאורה ושרון.

בפרק הקודם העלינו את ההשערה שדמותו של שאול, כדמות של "גיבור טרגי" עוצבה לפי הכללים שהכתיבו את הטרגדיה היוונית, שהועלתה כמחזה לפני כ-3000 שנים ואפילו 4000 שנים. בטרגדיה היוונית, עושה הגיבור טעות שמכונה "הַמַרְטִיָה". ההַמַרְטִיָה היא טעות פטאלית, שנעשתה בהיסח הדעת וללא כל כוונה. אך הטעות, שהיא לב הטרגדיה היוונית, מפעילה את כל ההתרחשויות המובילות למותו הידוע מראש של הגיבור, ולרוב גם של ילדיו.

בסיפורו של שאול אנחנו מסמנים V על כל אחד מהקריטריונים של הטרגדיה הייוונית. בפרק זה אנחנו מתמקדים בהַמַרְטִיָה, בטעות הפטאלית שעשה שאול, שחרצה את גורלו ואת גורל בניו.

האם מחבר ספר שמואל הכיר את הטרגדיות היווניות וברוח הכללים שלהן עיצב את דמותו של שאול? אף חוקר רציני לא יכול להתחייב, ולהשיב בחיוב על שאלה זו – זה לא רציני. באותה מידה, אף חוקר רציני לא יכול להתעלם מהאפשרות שזה בדיוק, בדיוק מה שקרה!

הפרק המוקדש ל"דמותו הטרגית" של שאול, לוקח אותנו לאחד התיאטראות שפעלו ביוון העתיקה, שבהם הועלו מחזות קומיים, סאטיריים – וטרגדיות, כמובן. והדיבור על ה"טרגדיה היוונית", הוא דיבור על מחזה שפעל לפי כללים ברורים – והכללים האלה, אחד לאחד, מתקיימים בסיפורו של שאול!

שאול הוא לא דמות טרגית במובן המקובל בימינו. אבל הוא דמות טרגית משום שבהיסח הדעת הוא ביצע את הטעות, את ההַמַרְטִיָה, שהיא לב הטרגדיה היוונית, שמביאה לחורבנו, ה-happy end הידוע מראש של הגיבור.

האם מחבר ספר שמואל הכיר והעתיק לחיבורו את הכללים המכתיבים את הטרגדיה היוונית? המאזינים ישפטו בעצמם!

הפרק זמין גם בוידאו, כאן:
בפרק החמישי אנחנו שואלים מדוע כותבי התנך גיירו את סיפור המבול הבבלי (שעליו דיברנו בפרק הקודם) והעתיקו אותו לספרם? התשובה מחזירה אותנו לסיפור בריאת האדם שבספר בראשית, ולברכה שנתן אלוהים לבני הזוג הראשון שאותם ברא במו ידיו: פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ.
התחושה שלפיה בני האדם צוו להתרבות משום שמלכתחילה התקין בהם אלוהים את המוות, מתנגשת במלוא הכוח עם האמונה שברגע מות האדם, גופו הופך טמא בטומאה החמורה והממארת ביותר.
לפי התיאולוגיה המקראית, לא יתכן שאלוהים, שהוא מהות הטוהרה והקדושה, התקין בגוף האדם שהוא עצמו ברא, את הדבר המזוהם ביותר שקיים: את המוות. סיפור המבול הבבלי שהועתק לספר בראשית מספק פתרון לסתירה הגדולה.
  • הורד קובץ MP3

אנו ממשיכים עם הסדרה שלנו עבור בני הנוער (והוריהם) שתקועים בבית, בתקווה שלא לעוד הרבה זמן. הפרק זמין גם בוידאו, כאן:
https://www.youtube.com/watch?v=7e-U7vvwZlY

סיפור המבול שבספר בראשית שכולם מכירים, איננו הסיפור המקורי. הסיפור המקורי סופר בבבל כ-2000 שנים לפני שעבר גיור כהלכה והוכנס לתנ״ך. בסיפור המקורי, נינתו, אלת הרחם, יצרה מטיט שבעה זוגות של בני אדם, במטרה שיהיו עבדים לאלים, שהיו בטלנים גמורים וזללנים. אלא שנינתו לא התקינה בגופם את המוות, ובני האדם שהתרבו והתרבו הפריעו את מנוחתו של אנליל, מלך האלים.

אנליל ניסה מספר דרכים להשמיד את בני האדם, אך משהם חזרו והתרבו, הוא הוריד עליהם מבול אדיר, שממנו שרד רק צדיק אחד בשם אתרחסיס, שבנה ספינה שלתוכה נכנסו בני משפחתו וזוג אחד מכל החיות בעולם. בתום המבול החליטה מועצת האלים ליצור בני אדם מדגם מתקדם, שבתוכם מותקן המוות, וזו הסיבה האמיתית שכולנו בני תמותה.

  • הורד קובץ MP3

בימים הקרובים, אנחנו נוציא פרקי בונוס עבור בני הנוער (והוריהם!) שתקועים בבית. הפרקים יעלו גם פה בפודקאסט וגם ביוטוב, בוידאו. את הפרק הראשון תוכלו לראות פה:

סיפורי התנ״ך: פרק 3: ששת ימי הבריאה
https://www.youtube.com/watch?v=WdNL3KgcCE0

בפרק הקודם הבאנו שלושה מתוך מאות סיפורים  שמתארים כיצד נברא העולם. אמרנו שהתנך חוזר על אותם מרכיבים שמצויים בסיפורי הבריאה האחרים, ובכל זאת, רק הסיפור שלנו ראוי להיקרא "המפץ הגדול" – ואת זה נוכיח בפרק זה. אבל לפני שנצא לדרך, צריך לומר שבתנך יש שני סיפורי בריאה – ולא אחד. סיפור הבריאה השני מצוי בפרק ג', ובו מסופר כיצד גירש אלוהים את אדם וחוה מגן עדן – וגם אליו נגיע.

  • הורד קובץ MP3

בימים הקרובים, אנחנו נוציא פרקי בונוס עבור בני הנוער (והוריהם!) שתקועים בבית. הפרקים יעלו גם פה בפודקאסט וגם ביוטוב, בוידאו. את הפרק השני תוכלו לראות פה:

סיפורי התנ״ך: פרק 2: כיצד נברא העולם
https://www.youtube.com/watch?v=kmjsb_WJ8wc

 

הסיפור של היום לוקח אותנו לסיפורי בריאת העולם שסיפרו בני העמים הקדומים, ואלה יובילו אותנו לסיפור הבריאה שפותח את ספר בראשית,  שאותו אני מכנה בשם "המפץ הגדול". מגישים: ד"ר ליאורה רביד ורועי שטיינברג

  • הורד קובץ MP3

בימים הקרובים, אנחנו נוציא פרקי בונוס עבור בני הנוער (והוריהם!) שתקועים בבית. הפרקים יעלו גם פה בפודקאסט וגם ביוטוב, בוידאו. את הפרק הראשון תוכלו לראות פה:

סיפורי התנ״ך: פרק 1: הסיפור של התנ״ך
https://www.youtube.com/watch?v=5W_ajo5dQjI

נדמה שבגלל העובדה שכולנו למדנו תנ״ך בבתי הספר, כולנו מכירים אותו – וזה ממש לא מדויק. ומסיבה זו בפרק הראשון אני עורכת, אם כי בקיצור רב, היכרות ראשונית עם הספר, עם הזמן שאליו מתייחס, וכמובן עם הגיבור הגדול שעליו הוא מספר – אלוהים. כל אחד מכיר את אלוהים כפי שלימדו אותו, או כפי שהוא עצמו מאמין – וזה כמובן נכון. אבל בפרק זה, ובכל הפרקים הבאים, אנחנו נתייחס לאלוהים אך רק באופן שבו מתייחס אליו התנ״ך.

מגישים: ד"ר ליאורה רביד ורועי שטיינברג
מעצב האתר: עומר בינדר

  • הורד קובץ MP3
בפודקאסט של התנ״ך, ד״ר ליאורה רביד חושפת את האמת המרתקת שמאחורי הסיפורים התנכיים המוכרים לכולנו.