יום הכיפורים שעליו מספר התנך, היה היום שבו ביצע הכהן הגדול טקס מיוחד שבמהלכו הוא טיהר את בית המקדש מהטומאה שדבקה בו במהלך השנה; שבו הוא כיפר, או טיהר גם את בני ישראל מהטומאה, שעברה מהם לבית המקדש. אלא שהתנך מספר על טקסים דומים שהתקיימו גם במהלך כל השנה – ובעצם, למה?

רבים מאיתנו משתמשים במילה טומאה, מבלי לדעת כיצד נוצרה. ועוד פחות מכך, יודעים שלטומאה יש כוח משלה, שהיא כמו רוח היא עוברת ממקום למקום במטרה לפגוע במקדש, שהרי בדיוק לשם כך, נוצרה! טקסי הטוהרה שעליהם מספר התנך, נועדו לבטל את כוחה הממאיר של הטומאה- ולהסירם. אך ביום שבו חרב בית המקדש, לא היה צורך בהם, ולא היה צורך בכוהנים שביצעו אותה.

ביום אחד רבני החצרות שהיו פזורים בארץ תפסו את מקומם של הכוהנים, והם היו אלה שקבעו את מנהגי יום הכיפורים שנוהגים בימינו, על בסיס מסורות עממיות שרווחו בישראל, מסורות שלא היו קשורות לבית המקדש.
בהם המסורת שלפיה כל אדם מישראל, ולא הכוהן, אחראי לכפר ביום הכיפורים על נפשו; ושלפיה בשמים ישנו ספר גדול שעליו כתובים  מעשיהם של בני ישראל.

האזנה נעימה וגמר חתימה טובה, ליאורה

הפרק החמישי והאחרון בסדרה שהוקדשה לסיפורה של הכת שחייתה בקומראן מוקדש לחיי היומיום שניהלה הקהילה, שהאמינו וייחלו שמלחמת "בני אור בבני חושך" תפרוץ ממחנה המגורים שלהם בזמן הקרוב מאד.
כאשר תסתיים המלחמה, יחל עידן אחרית הימים שבו יגמול אלוהים לחברי הכת על דבקותם הדתית בו, ואז הם יחזרו בראש מורם לירושלים ולבית המקדש, ולשררה שניטלה מהם בכוח הזרוע.

אנשי הכת האמינו שאלוהים ומלאכי הקודש ייקחו חלק במלחמה שתפרוץ מתוך מחנה המגורים שלהם, ושעל כן על המתחם שלהם להיות טהור מכל צל צילה של טומאה. שכן, הפמליא של מעלה לא תיכנס למחנה שבו מצוי צל צילה של טומאה, דבר שיעכב את הגאולה האלוהית.

החשש מפני טומאה לא היה תיאורטי. הוא הכתיב את החוקים הנוקשים שהתקיימו במחנה, הוא מסביר את היררכיית הטוהרה שהתקיימה בין אנשי הכת ואת החשש שמא נגיעה של אדם שדרגת הטוהרה שלו נמוכה בחבר שדרגת הטוהרה שלו גבוהה משלו, תטמא את האחרון ותחייב אותו להיטהר במקווה. הציפייה הזו מסבירה את דיני העונשים האכזריים שהוטלו על מי שהפר את חוקי הכת ואת העובדה שקיפוח נפש לא דוחה שבת.

הציפייה למלחמת בני אור בבני חושך שהכתיבה כל שעה וכל דקה של אנשי הכת, אכן פרצה.
בני החושך ניצחו.
ובני האור ניספו.

האזנה נעימה,
ליאורה ושרון.

מזה שנים רבות רווחת בישראל, ולא רק בישראל, "אמת ידועה לכל", אמת שאומרת שאנשי הכת שחיו בקומראן קיימו את מועדי הפולחן שלהם לפי לוח שנה "שמשי", שמונה 364 ימים בשנה, ששומר על הערך 7 המקודש, ושמחולק ל-52 שבתות.

הפרק שלפנינו יוצא בעקבות "אמת ידועה לכל" זו, אמת שמבוססת על שגיאות בחשבון פשוט, שעליהן הוקם מגדל גבוה של טענות מופרכות, חסרות היגיון  ואבסורדיות.

פרק משעשע (וטוב שיש גם כזה), שמוקדש לכל חובבי הפרדוקסים שבינינו.

האזנה נעימה,

ליאורה

מתוך המגילות עולה שאנשי הכת שחיו במצוק המבודד והצחיח ייחלו ליום  שבו תפרוץ מלחמת בני אור בבני חושך. הוא היום שבו ישפוט אלוהים את היקום ויכחיד את הרשעים, ושמיד לאחריו יפציע "עידן אחרית הימים" והם יחזרו לירושלים ולמקדש, וישיבו לידיהם את השררה שנגזלה מהם בכוח הזרוע.

מתוך המגילות עולה בבירור שאנשי הכת, שעזבו את ביתם ופרשו ממשפחותיהם והקריבו את כל חיי ההווה שלהם, האמינו שיום התשלום האלוהי יתרחש היום, אולי מחר, אבל לבטח עוד בימי חייהם.  ולא, לא לאחר מותם ולא בגן עדן.

יופי.  אז מתי יגיע היום הנכסף הזה?

מגילות רבות מעידות שאנשי הכת נהגו לפי לוח שנה מיוחד, שמפורט בספר היובלים, שהוא אחד הספרים החיצונים (אסופת ספרים שלא נכנסה לתנך).
כנראה שהם פיצחו את הקוד של לוח השנה של היובלים, ושלפיו הם יכלו לחשב מתי תפרוץ מלחמת בני אור בבני החושך, שבסופה יגיע יום התשלום והם יפשטו את בגדיהם הבלויים והמאובקים וילבשו בגדי הדר ויחזרו לירושלים.

ללא שימצא להם לוח שנה שלפיו יכלו לחשב מתי אלוהים יגמול להם על נאמנותם לו, מדוע הקריבו את כל חייהם על מזבח אמונתם לו?

המגילות מהללות, משבחות ומרוממות עד כדי גוזמה שאין למעלה ממנה את הכוהנים מבית צדוק, כמי שעמדו בראש הכת וכמי שבעידן אחרית הימים יחזרו לירושלים ויעמדו בראש בית המקדש.

סיפורם של הכוהנים מבית צדוק מוכר היטב. מדובר בכוהנים חסרי כל חשיבות וייחוס, שבטוויסט היסטורי הפכו למשפחה החזקה והעשירה ביותר בישראל.
משפחה שהחזיקה במשך מאות שנים בשני מרכזי הכוח בישראל: הם עמדו בראש החברה ובראש בית המקדש שעמד בירושלים.

ואז ביום אחד הכל הסתיים. הם סולקו מהמקדש והפכו אבק נישא ברוח.
אחדים מהם הגיעו לקומראן וייסדו שם כת ששרדה במשך למעלה מ-200 שנים.

המגילות שכתבו אנשי הכת ספוגות בכמיהה לחזור לירושלים ולמקדש, ולהשיב לעצמם את השררה שנגזלה מהם. אלא שאנשי הכת הבינו היטב שאין שום סיכוי שהדבר יקרה, ובהדרגה שקעו לתוך עולם אפוקליפטי, שבמרכזו עומדת הציפייה לבואה של "מלחמת בני אור בבני חושך". מלחמה שבה אלוהים ומלאכי הקודש ימגרו את הרשעה מהעולם, ושלאחריה יגיע עידן אחרית הימים שבו, הכוהנים האומללים שחיו בפינה הכי דרומית ושוממת בישראל, ישובו לירושלים ולמקדש.

סיפור עלייתה ונפילתה של משפחת הכוהנים מבית צדוק, וסיפור מגילת מלחמת בני אור בבני חושך הם סיפור אחד שעומד במרכז הפרק השלישי.

אנו מעלים היום פרק בונוס שהוקלט בעבר לרגל תשעה באב, אך שטרם הועלה כאן לפודקאסט.

בפרק מתוך התוכנית ״שלושה שיודעים״, דודו ארז וליאורה שוחחו על הסיבות ההיסטוריות שהובילו לחורבן שני בתי המקדש, על תנועות משיחיות – ומה היא משיחות, וכן על תנועות משיחיות שפועלות בימינו, גם בתוך הצבא.

וכן, שיהיה ברור: הצבא נכנע לקבוצות לחץ של רבנים משיחיים שעומדים בראש מכללת בני דוד שבעלי.

האזנה נעימה!

הפרק הקודם הוקדש לשנת 1947 ולסיפור הדרמטי של מציאת המגילות הראשונות ורכישתן. הפרק שלפנינו הולך צעד נוסף קדימה ומתמקד בשני עניינים עיקריים.

העניין הראשון עוסק בממצאים הארכיאולוגיים שנתגלו בקומראן. אין ספק שהמגילות, הן הכתר של כל הממצאים כולם, אך הן לא כל הסיפור. באתר חשפו הארכיאולוגים מתחם מגורים קטן, עשיר בממצאים מרתקים וייחודיים, שמעידים שבמקום חייתה קבוצת גברים, שלהם הייתה אוריינטציה כוהנית וטהרנית מובהקת – ועל הממצאים האלה ועל משמעותם, אני מספרת בפרק זה.

העניין השני מתרכז במאפיינים המובהקים שמייחדים כת מכל קבוצה אחרת. ואכן, כולנו משתמשים במונח "כת", אך מהי כת? ומה היו המאפיינים והבלעדיים של הכת שחייתה בקומראן במשך יותר מ-200 שנים?

ארבעת הפרקים הבאים בפודקאסט שלנו מוקדשים לסיפורה של כת גברים מסתורית, סגפנית ומבודדת, שהתקיימה במשך למעלה מ-200 שנים בקומראן. אנשי הכת כתבו את "המגילות הגנוזות". מגילות שאותן גנזו בכדי חרס, ואת הכדים הטמינו במערות הפזורות סביב מתחם המגורים שהקימה.

מתוך המגילות עולה שמנהיגי הכת השתייכו למשפחת כוהנים מיוחסת ועשירה בשם צדוק, שעמדה בראש החברה הישראלית ובראש בית המקדש השני. ואם כך, מדוע הם נמלטו מירושלים, ומי היו נחשי האפעה שמפניהם נמלטו?

מתוך המגילות עולה שאנשי הכת ציפו והתכוננו לבואה של מלחמת קץ הימים, היא "מלחמת בני האור בבני החושך". מלחמה שתפרוץ מתוך מתחם המגורים שהקימו, ושתסתיים ביום שבו שונאיהם "בני החושך" ייפלו לתוך תהומות האש. ואילו הם, "בני האור", ישובו לירושלים ולבית המקדש. וכדי שהציפייה המיוחלת תתגשם, מנהיגי הכת קבעו לאנשיהם שורה ארוכה של דיני טומאה וטוהרה קיצוניים שבקיצוניים, ועונשים אכזריים למי שיפרו את חוקיהם – למה?

שרון ואני מספרים את סיפורה של הכת, והפרק הראשון מוקדש לסיפור הלא יאמן של מציאת המגילות, ולסיפורם של פרופ' אליעזר ליפא סוקניק ובנו, אינדיאנה ג'ונס האמיתי – הלוא הוא פרופ' יגאל ידין (שהיה הרמטכ"ל השני).

האזנה נעימה,
ליאורה ושרון.

השאלה המרכזית שעומדת בבסיס שני הפרקים האחרונים היא מה מסביר תופעה חד-פעמית בתולדות האנושות, והיא הקמת מפעל כתיבה שפעל במשך כ-700 שנים ברציפות, מפעל שהפיק ספר אחד בלבד (שבו גם מסורות קדומות בהרבה)?

בפרק השני אנחנו מתרכזים במספר שאלות מרתקות נוספות. האחת היא שכותבי התנ״ך העלימו מספרם את כל המאורעות הדרמטיים שהתרחשו במהלך מאות השנים שכתבו את ספרם. למשל, שהארץ נכבשה ע"י היוונים והרומים, וחורבן המקדש השני (ועוד). אנחנו שואלים מדוע כותבי התנך התמקדו בעבר ההולך ומתרחק של ישראל, והעלימו מספרם אירועים כל כך דרמטיים, שלהם היו עדים?

שאלה נוספת, חשובה ונוקבת באותה מידה, היא מה הייתה הסיבה שהביאה לעצירת מאות שנות כתיבת התנך ולחתימתו? מדוע לא כותבי התנך חתמו את ספרם, כי אם חוג החכמים (חז"ל), שלא היו שותפים לכתיבת התנך ולא השתייכו לחוג בית המקדש?
מדוע הופסקה כתיבת התנ״ך?

לשאלות האלה, ולרבות נוספות, חייב להיות הסבר. ואת ההסבר שרון ואני מציעים בפרק השני שמוקדש לכתיבת הספר החשוב והמשפיע ביותר בתולדות האנושות: התנ"ך!

קודם כל, ברוכים השבים לשרון אלכסנדר שחוזר לתוכנית בפרק זה!

כתיבת התנ"ך נמשכה כ-700 שנים ברציפות, ויש חוקרים המדברים על 1000 שנים – ודי בעובדה זו כדי לקבוע שמדובר במפעל כתיבה חד-פעמי בתולדות האנושות! ברור לגמרי שאף אחד לא מקים מפעל כתיבה במטרה להפיק ספר אחד, שכתיבתו תימשך 700 שנים, בתקווה שבעתיד רחוק ומעורפל הוא ייהפך לספר הנמכר ביותר של כל הזמנים, ויתורגם לשפות שעדיין לא דוברו בזמן כתיבתו. זה לא הגיוני.

אלא שזה בדיוק מה שקרה, ועובדה זו היא הסיפור שמאחורי הסיפור!

בשני הפרקים שרון ואני יוצאים אל התחנה שעומדת בקצה הראשון של כתיבת התנ״ך. אנחנו יוצאים בעקבות סיפורים פשוטים ובעקבות שברירי סיפורים, ושמות של גיבורים שלא אומרים כלום לאף אחד, שבעיני רבים נראים בנאליים ומגוכחים. אלא שבעיני כותבי התנ"ך, שהיו אחראיים לכתיבת הספר המשוכלל ביותר שנכתב בזמן מן הזמנים, הפירורים האלה היו יקרים מפז, ועל-כן הם מירקו וליטשו אותם ושימרו אותם – ולו אנחנו עמדנו במקומם, היינו נוהגים בדיוק כמותם.

להלן, החלק הראשון של הסיפור שעומד מאחורי הסיפור.

ליאורה ושרון.

בפודקאסט של התנ״ך, ד״ר ליאורה רביד חושפת את האמת המרתקת שמאחורי הסיפורים התנכיים המוכרים לכולנו. ניתן לתרום לפודקאסט בפטריאון.